החיים והמוות ביד הלשון 

החיים והמוות ביד הלשון

הכתוב מלמד: "ונתתי לכם את החיים ואת המוות ובחרתם בחיים"...וזה מביא את האדם לרצון הגדול ביותר והוא "הרצון לחיות"...מתוך הרצון לחיות הוא סולל לו את הדרך מן המוות אל החיים ומשאיר עקבות אחרי דרכו שהיא נקראת תורתו...תורתו שהיא מעשיו שנאמר: "עצם מעצמי לזאת תקרא אשה"...והוא מתחיל להראות אותה כלפי חוץ ומתגאה באשתו.

מהנקודה הזו כל אדם ואדם מעצים את תורתו (אשתו) ומתחיל להראות אותה כלפי הכלל ומציע אותה למכירה. ישנם אנשים שאומרים שהיא שווה ומשלמים כסף כדי לדעת את אשתו של חברו שנאמר: "וידע אדם את חווה ותהר לו"...

כאשר בני האדם ידעו את הדבר הזה הם הפסיקו למכור את הנשים שלהם, דהיינו, את תורתם, והתחילו למכור את הנשים של חבריהם...שעל זה נאמר: "רחב הזונה"...שזאת נקראת קביעת עובדה, אבל בקריאה למפרע זה נהפך להיות שאלת תמיהה: "הזונה רחב"?!

"הזונה" מראה את המעמד של כותב התורה שנאמר: "באצבע אלהים נכתבה התורה"...כך שהתורה היא אשתו של אלהים, כך שאם בני אדם מוכרים את התורה בכסף, יוצא מזה, שהם מוכרים את אשתו של אלהים בכסף שעל זה שאלת התמיהה: "הזונה רחב"?!...

"הזונה" היא מעמד הר סיני ששם קיבל משה את התורה מאלהים...כך ה"א הראשונה היא מסמלת את הבינה (ראש) שהיא מעמד הר סיני, ה"א שנייה היא מסמלת את המלכות (גוף) שנאמר: "רד אל העם"...כאשר העם הם אברי הגוף שהם חלוקים לשניים זו"ן שהם זכר ונקבה...וכולם יחד בכללות השם: "הזונה"...

ומכאן אנחנו רואים את מה שנאמר: "ובני האלהים שוכבים עם בנות הארץ היפות"...שעל זה בא המבול והחריב את העולם.

המבול הפסיק והעולם התחדש שנאמר: "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"...ובני האדם שנמצאים על הארץ אין להם ראש וכל הזמן הם הולכים בראש של מישהו אחר, וכאשר הולכים בראש של מישהו אחר הם מתעסקים באשתו ומחפשים אישה דומה לאשתו של חברו ובכך הם שוכחים את גופם...ובכך נוצר מצב שאין להם ראש ואין להם גוף שעל זה נאמר: "כל הילדים סובלים מקשב וריכוז" שזה נקרא: "קול ודיבור - נשמה וגוף".

כדי לצאת מהמודעות הזו שכל העולם הזה נמצא חייב כל אחד ואחד יבחר לו מורה דרך ויבדוק בכל הציציות של המורה דרך וידע בדעת: "שהמורה דרך לא צריך את הנבראים"...דהיינו, שהמורה דרך לא יבקש אגורה אחת מכל הרוצה לדעת את תורתו שהיא לא תורתו שנאמר: "כל המקיים את התורה מעושר סופו לקיימה מעוני - וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר"...ואין "עושר" בעולם הזה אלא למי שמראה שבתוך גופו שמסומן באות וא"ו קיימים עשר הספירות ומלמד אותם מתוך גופו במציאותו ולא מתוך גופו של חברו שהוא נמצא במציאות חברו שנאמר: "נמצא ואין עת אל מציאותו ברוך עדי עד שם תהילתו".    

"כדי לדעת את חברך - דע קודם את עצמך"

"כדי להגיע למטרה - חובה עליך לקדש את הדרך".

"שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד".